מטרת מסמך זה 20171005 סדר יום חדש – ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי היא להציע סדר יום מעודכן לקשר בין העם היהודי לבין מדינת ישראל שמשקף את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. סדר היום מונה את הנושאים שיכולים להוות מנוף לחיזוק מעמדה של ישראל בקרב העם היהודי. זו על רקע המשבר שנוצר במערכת היחסים בעקבות ביטול מתווה הכותל ואישור חוק הגיור המחמיר ביוני 2017.
קבוצת ראוּת מקדמת את גישת העמיות היהודית בישראל ובתפוצות באמצעות מחקר חדשני והטמעתו משנת 2008. במרץ 2017 פורסם מחקר שחזה את הסערה המושלמת במערכת היחסים והזהיר מפניה. מכון ראות מודה למר אמנון רודן ורעייתו ד"ר קייטי על תמיכתם במיזם זה.
רקע והקשר: סערה מושלמת בקיץ 2017
מדינת ישראל נוסדה במטרה להוות בית לאומי לעם היהודי כולו, והיא נתפסה כפרויקט המרכזי של העם היהודי. בראשית הציונות, משמעות ביסוס הבית הלאומי היה כרוך בעיקר בעידוד עליה וביצירת ביטחון, חופש ואף שגשוג עבור העם היהודי בציון.
אולם כיום, מתמודד העם היהודי עם מציאות חדשה, שבה רובה המכריע של יהדות העולם חי בביטחון בקהילות יהודיות משגשגות, ועשירות מבחינה יהודית ותרבותית. הצלחה זו של ישראל ויהודי העולם מייצרת אתגר חדש לציונות ולכלל העם היהודי, כזו הדורשת לאפיין מחדש את מערכת היחסים ביניהם. בהקשר המציאות החדשה הזו, התרחשו האירועים אותם חווינו בקיץ האחרון: הקפאת מתווה הכותל, אישור חוק הגיור של המפלגות החרדיות בוועדת שרים לחקיקה, פרסום 'הרשימה השחורה' של הרבנות הכוללת גם רבנים אורתודקסיים בכירים, ואף והאיחור בגינוי האירועים האנטישמיים בשארלוטסוויל באוגוסט האחרון.
אירועים אלו עוררו זעם רב בקרב מנהיגים יהודיים ברחבי העולם כלפי מדינת ישראל, וקריאות לנקיטת צעדים ותגובות חסרי תקדים, שכללו אף קריאות "להעניש" את ישראל באמצעות הפעלת לחץ פוליטי וכלכלי. למעשה, אירועים אלו חשפו בפני יהדות העולם מציאות קשה: ראשית, מבחינת ממשלת ישראל, שיקולים פוליטיים צרים מכתיבים את ההתנהלות עם יהדות העולם. שנית, כפי שחשפה 'הרשימה השחורה' של הרבנות, הרבנות בישראל קוראת תיגר לא רק על הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים אלא גם על הזרמים האורתודוקסיים בתפוצות. שלישית, הציבור הישראלי אדיש בכללותו כלפי סוגיה זו וכלפי הקשר עם יהדות התפוצות.
אירועים אלו לא היו נקודתיים, אלא המשך של מגמת התרחקות בין מדינת ישראל לבין יהדות העולם, זאת מבלי שמתקיים דיון ציבורי בישראל אודות תפקידה של ישראל כלפי כלל העם היהודי ואודות משמעות היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי במאה העשרים ואחת.
לאור כל זאת, מטרת מסמך זה היא להציע 'סדר יום' – רשימת נושאים ועקרונות התנהלות – שישקף את היותה של ישראל מדינת הלאום של כלל העם היהודי, ויתן מענה למציאות שבה פעולות המדינה משפיעות על חיי הקהילות היהודיות בתפוצות.
נושאים לסדר-יום ועקרונות התנהלות
הקשר בין ישראל ליהדות העולם יוגדר על-ידי הממשלה כסוגיית ליבה בבטחון הלאומי: הצידוק הבין-לאומי להקמתה וקיומה של מדינת ישראל נעוץ בתפיסה שישראל מהווה בית לאומי לעם היהודי כולו. לפיכך, שחיקה של תפיסה זו מהווה איום חמור על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. יתירה מכך, הקשר עם בעלת הברית החשובה ביותר – ארה"ב, היא אחת מאבני היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, והיא נסמכת על רשת קהילות יהודית מסורה ומחוייבת. באופן דומה פועלים יהודים גם בחזית המאבק נגד המתקפה על הלגיטימציה הבסיסית של מדינת ישראל ותנועת החרמות. בהתאם לכך, אירוע כגון משבר הכותל אינו רק מאבק של היהדות המתקדמת בישראל אלא אירוע של בטחון לאומי. לפיכך:
נושא הקשר עם יהדות העולם יוגדר כאחד מנושאי הליבה של המועצה לביטחון לאומי ויוקצו משאבים במועצה לבטחון לאומי לטיפול בו.
יוקצו תקציבים לפיתוח הקשר עם יהדות העולם בסדר גודל של 0.25% מתקציב המדינה.
חובת היוועצות לפני חקיקה: הממשלה והכנסת עוסקות בנושאים רבים המשפיעים על העם היהודי כולו. בתחומים אלה, חובה על הממשלה לנהוג במשנה זהירות. לפיכך:
יוגדרו סוגיות ממשק מרכזיות בין מדינת ישראל לבין העם היהודי שבהם החלטות ממשלת ישראל משפיעות על יהדות העולם. כגון: מעמד המקומות הקדושים וההסדרים בהם; גיור; מעמד הרבנים; תכניות לימודים משותפות בבתי ספר; תכניות גשר כגון שליחים או תגלית; ביטחון קהילתי; ועוד.
יעוצבו מנגנוני ייצוג להשמעת קולו של העם היהודי ביחס לסוגיות אלו כמו גם להחלטות רלוונטיות אחרות בישראל, הייצוג יהיה בפני נשיא המדינה, כנסת ישראל וממשלת ישראל.
המשך תהליך הסדרה בכותל – הכותל הוא הלב של העם היהודי והוא בעל משמעות דתית, חברתית, תרבותית, לאומית ועמיותית. מדינת ישראל צריכה לנהל את הכותל לטובת כלל היהודים, ומחויבות זו חייבת לבוא לידי ביטוי בהסדרי הניהול באתר והתאמת חוק המקומות הקדושים להסדר הניהולי החדש.
תכנית ביקורים והכשרות של מנהיגות השירות הציבורי בישראל בנושא יהדות העולם – נושא העם היהודי, כולל ביקורים בקהילות יהודיות, חייב להיות משולב באופן מבני בתוכניות ההכשרה והקידום בשירות הציבורי בישראל. זאת בדגש על קורסי הצוערים והכשרות המנהלים בכל זרועות שירות המדינה, כולל הכנסת ובית הנשיא, ובעיקר במשרדי ובאגפי הממשלה שנוגעים בצורה ישירה בעם היהודי.
תכניות חינוך אודות העם היהודי כנושא ליבה בחינוך הממלכתי – כיום, יהדות התפוצות איננה נושא הנלמד באופן מערכתי בהקשר התרבותי, ההיסטורי או המורשתי, בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי בישראל. זאת בניגוד לחינוך יהודי בתפוצות, אשר בו הכרות עם ישראל והכרה בחשיבותה הן אבן יסוד בתפיסה החינוכית. בין היתר, ניתן להטמיע את נושא העם היהודי כנושא ליבה במערכת החינוך הישראלית באופנים הבאים:
איחוד של כל תנועת נוער בישראל עם תנועת-האחות שלה בתפוצות: איחוד של תנועות הנוער יאפשר יצירת מצע משותף לתחושת זהות יהודית בטווח הארוך, וייצר כר פורה לשיתופי פעולה ותכנים משותפים לילדים ונוער יהודים ברחבי העולם.
שילוב מרכיביgap year בתוכניות קדם צבאיות: תוכניות שהות-ארוכה בישראל, ישלבו מרכיב של מפגש עם תוכניות קדם-צבאיות בישראל, במטרה לעסוק ביחד בשאלות של זהות יהודית במאה העשרים ואחת.
מינוף הערך של שליחים חוזרים בישראל: שליחים חוזרים, שעברו חוויה מעצבת ביחס ליהדות התפוצות, ימשיכו להשפיע בשדות השפעה חינוכיים, אקדמיים וחברתיים בישראל לאחר שובם. למשל – התחייבות להעביר תכנים על העם היהודי בתנועת הנוער ממנה הגיעו.
מיזמים חינוכיים משותפים כגון מסעות משותפים לפולין, פרויקטים של 'תגלית הדדית' לבתי ספר, ומשלחות ותוכניות חינוכיות הדדיות (כגון שנת-שירות) המשלבים תקופה בישראל ותקופה בקרב קהילה יהודית בעולם.
מיזם משותף בין ישראל והעם היהודי של אחריות חברתית ותיקון עולם – לעם היהודי ישנם כלים ייחודים בהתמודדות עם אתגרים עולמיים דחופים, אשר תורמים תרומה משמעותית וייחודית לאנושות. יש לגבש אסטרטגיה גלובלית לתיקון עולם אשר תתבסס על מינוף הידע והמומחיות הקיימים של מדינת ישראל והעם היהודי.
ישראלים בתפוצות כגשר חי – לאוכלוסייה הישראלית בישראלית יש פוטנציאל להוות גשר חי בין החברה הישראלית לעולם היהודי. לקהילה זו ישנה היכולת לפרש, להסביר ולגשר על פני הפער הגדל בין הקהילות שנובע מהבדלי תפיסות, תרבות ונסיבות. בשנים האחרונות ישנם תהליכים של מיסוד והתארגנות של קהילות ישראלים החיות בחו"ל, שאותן ניתן למנף בתחומי החינוך וההכשרות.
סוף
מחזון למציאות: הבלוג של מכון ראות 
להשאיר תגובה