היום פורסם כי אלפי סטודנטים ועובדים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב יצטרפו למיזם משותף עם פיקוד העורף, במסגרתו יוכשרו לתת מענה לאזרחים במצב חירום.
ד"ר לימור אהרונסון-דניאל, ראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון באוניברסיטה ומובילת הפרויקט ציינה: "צרכי האוכלוסייה האזרחית צפויים להיות גדולים מהמענה של הרשויות בזמן חירום. החיבור בין המאגר האנושי הגדול ובין צרכי הקהילה נראה טבעי, נכון ויעשה טוב לכולם".
מהלך זה הינו ביטוי מעשי לתפיסת 'רשת החוסן האזרחית' שפותחה על-ידי מכון ראות, הקואליציה הישראלית לטראומה והמגבית היהודית המאוחדת, הפדרציה של ניו-יורק, על מנת להציע אסטרטגיה חדשה לארגון החברה הישראלית לקראת משברים בעורף. תפיסת 'רשת החוסן האזרחית' קוראת לרתום אלפי גופים עסקיים, עמותות ומוסדות השכלה גבוהה כדי לפתח 'תרבות של מוכנות' ולרכוש את היכולות הבסיסיות לצלוח משברים בעורף (למסמך המלא, לחץ כאן).
יוזמת אוניברסיטת באר-שבע הינה אחד מיני רעיונות רבים שעלו במסגרת הכינוס הראשון של 'רשת החוסן האזרחית' שנערך במרץ 2009 בהובלת מכון ראות, הקואליציה הישראלית לטראומה ופיקוד העורף, בו השתתפו כ-70 נציגים מהמגזר העסקי, השלישי ומוסדות ההשכלה הגבוהה.
בעקבות המפגש, נוסחו קווים מנחים להטמעת 'תרבות של מוכנות' במוסדות להשכלה גבוהה (למסמך לחץ כאן), על פיהם נקבע כי יש בידי מוסדות אלו לתרום לחוסן הלאומי והמקומי של מדינת ישראל, זאת מאחר ויש בידם משאבים רבים: כוח אדם, תשתיות וידע שהינם נכס עבור 'רשת החוסן האזרחית'.
בנוסף לרעיון לעודד התנדבות של סטודנטים בקהילה בחירום, הקווים המנחים מציעים לגבש שיתופי פעולה מראש בין קמפוסים אקדמיים לטובת סיוע לקהילה בעת חירום וכמובן לעודד מחקר ועיסוק אקדמי בתחום החוסן והמוכנות לחירום.
בימים אלו, מכון ראות ממשיך בפעילות לרתימת מוסדות השכלה גבוהה להטמעת הקווים המנחים ל'תרבות של מכונות' ולגיבוש רשת החוסן.
להשאיר תגובה