אם יש ריכוזיות, אין תחרות

אגף המחקר של הכנסת קובע כי ישראל מדורגת בין המדינות הריכוזיות ביותר בעולם. על פי מחקר שפורסם במאי 2010 עולה כי "בישראל רמת ריכוזיות גבוהה יחסית הן בענפים בודדים, לרבות בנקאות, ביטוח, טלפוניה, אמצעי תקשורת ודלק, והן במשק כולו…10 קבוצות העסקים הגדולות שולטות בכ-30% משווי השוק של החברות הציבוריות…שווי השוק של 16 קבוצות העסקים הגדולות הוא 49% משווי השוק הכולל". לריכוזיות במשק הישראלי השלכות קשות.

סיכון מערכתי שמאפשר מצב של קריסה פיננסית כלל-מערכתית שתשפיע על המשק כולו, ניגודי אינטרסים בין מנהלי החברות לבעלי המניות, ממשל תאגידי פגום, פגיעה ביעילות המשק על ידי התנהלות אופורטוניסטית, פגיעה ברגולציה ומיסוי וצבירת השפעה פוליטית.

הצוות הכלכלי-חברתי של מכון ראות עוסק בימים אלה בסוגיית הפערים החברתיים והעוני, לאורו של חזון "ישראל 15". בהתאם למחקרו של פרופ' אסף חמדני, הריכוזיות עשויה להוות צוואר בקבוק לטיפול בעוני ובפערים חברתיים מכיוון שהיא עלולה להטות את תהליך קבלת ההחלטות, לכרסם בהכנסות המדינה ממיסים ולפגוע בזכויות עובדים עקב חקיקה מוטת מעסיק. כתוצאה מכך הריכוזית פוגמת בתחרותיות המשק ומונעת ניתוב פירות הצמיחה לכלל האוכלוסייה.