הצורך בחיזוק חוסנה הלאומי של ישראל עולה לסדר היום הציבורי בזמני משבר, מלחמות וכאשר רעידת אדמה חזקה פוקדת מדינה רחוקה ומזכירה לנו כי גם אנחנו חשופים לאיום זה. לכאורה, חיזוק החוסן הלאומי מחייב תהליך ארוך ומצריך משאבים רבים.
ואולם, ממשלת ישראל יכולה לתרום תרומה משמעותית לקידום החוסן המקומי והלאומי באמצעות מספר צעדים פשוטים וזולים שיטמיעו 'תרבות של מוכנות' בחברה הישראלית.
להלן שמונה דוגמאות:
- הכרזה על 'שבוע מוכנות לאומי'. בכדי שמדינת ישראל תוכל לרתום את משאבי החברה האזרחית ולהביא להתגבשותה של רשת חוסן אזרחית המבוססת על תרבות של מוכנות, נדרשת הכרזה רשמית על קיומו של שבוע מוכנות לאומי שנתי. שבוע זה שונה במהותו מתרגילי החירום הלאומיים כגון 'נקודת מפנה 4' (הצפוי בסוף חודש מאי). זאת, משום שמטרת שבוע המוכנות היא להעלות את רמת המודעות בקרב האזרחים ולהכשירם בכלים בסיסיים לעת משבר, בעוד שמטרת תרגיל החירום הלאומי היא לתרגל ולאמן את כוחות מערך העורף והרשויות המקומיות;
- הגדרת 'מגיבים-ראשונים' בהגדרה מרחיבה. יש להגדיר בצורה ברורה ואחידה מיהם בעלי התפקידים שנותנים מענה ראשוני ומקצועי בשטח עם פרוץ המשבר (כבאים, שוטרים, עובדים סוציאליים?).
- החלת חובת מוכנות על 'מגיבים-ראשונים' ו'עובדים חיוניים'. על נציבות שירות המדינה לשלב תניה בחוזי העבודה הקיבוציים הנחתמים עם אותם עובדים המוגדרים כ'מגיבים-ראשונים' או כ'עובדים חיוניים', כי עליהם להכין את ביתם ומשפחתם לחירום עפ"י הנחיות פיקוד העורף. חובה זו נדרשת על-מנת שלא יקלעו לדילמה האם לבצע את חובתם או לדאוג למשפחתם בעת משבר;
- הצבת חירום לכל עובדי המדינה והרשויות המקומיות. יש להגדיר מראש את תפקידם בחירום של כל עובדי המדינה והרשויות המקומיות שאינם בשירות מילואים פעיל, ושאינם מוגדרים כעובדים חיוניים;
- הסדרת ביטוח למי שפועל בזמן חירום. יש חשיבות רבה להמשך פעילות המשק בשעת משבר. לכן יש להסדיר את הביטוח, שיאפשר לעובדים להתייצב במקום עבודתם וליצור תמריצים לכל העובדים שבוחרים להגיע למקום עבודתם;
- הגדרת 'עמותות חיוניות' ויצירת תקן לפעילותם בחירום. כיום רשות החירום הלאומית (רח"ל) מגדירה ע"פ הנחיות משק לשעת חירום מיהם העסקים שהם 'מפעלים חיוניים'. יש להכיל היגיון זה, בהתאמות הנדרשות, גם על המגזר השלישי ולהגדיר מהי 'עמותה חיונית' שהמשך תפקודה התקין חיוני בשעת חירום; על משרד הביטחון לבקש מרח"ל ופיקוד העורף להכין תקן שיגדיר את הדרישות מעמותות חיוניות אלו בתחום המוכנות לחירום; ולהתנות קבלת תקציבים מהמדינה או מהרשויות המקומיות בעמידה בתקן זה;
- רתימת מוסדות ההשכלה הגבוהה למוכנות לחירום. יש להטיל על רח"ל ופיקוד העורף ליצור תקן של מוכנות למוסדות אקדמיים אשר ירתום את משאבי האקדמיה לרשת החוסן האזרחית. במיוחד יש לשים דגש על הצבה של סטודנטים וסגל, שאינו מגויס למילואים, מהפקולטות ומחוגים להן תרומה משמעותית לחוסן המקומי כגון רפואה, הוראה, סיעוד או עבודה סוציאלית;
- רתימת ישיבות הסדר, מכינות קדם צבאיות ופרויקט 'עתידים'. גופים אלו כוללים אלפים רבים של צעירים שקיבלו הטבה משמעותית מהמדינה אשר פועלים בתוך קהילות רבות ברחבי המדינה. יש להתנות הטבות אלו בהירתמותם לטובת הרשות המקומית שבה הם גרים בשעת משבר.
למסגרת התפיסתית 'רשת חוסן אזרחית', לחצו כאן.
לקווים מנחים להטמעת 'תרבות של מוכנות' במגזר העסקי ובחברה האזרחית, לחצו כאן.
הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק של 'רשת החוסן האזרחית'.
מחזון למציאות: הבלוג של מכון ראות 
הניתוח ענייני ומאתגר!
תודה רבה. נשמח לשמוע הערות והצעות לצעדים שניתן לקדם על מנת להטמיע 'תרבות של מוכנות' למשברים בחברה האזרחית ובמגזר העסקי.